עו"ד סער גרשוני 
בחודש יוני 2013 התפרסמה הצעת חוק רישוי שירותים לרכב (להלן: "החוק"), אותה מקדם השר ישראל כץ מאז שנת 2011.
ביום 28.6.2016 החוק אושר בכנסת ישראל. חברי כנסת לא מעטים טוענים כי החלת החוק תוביל, לתחרות בשוק הרכב וכן להגדלת הייבוא המקביל בשוק זה, עובדה אשר תגרום להוזלה משמעותית של מחירי הרכבים בישראל לייבוא מקביל.
האם באמת כניסתו של החוק לתוקף תוביל לשינויים המיוחלים, במאמר קצר זה ננסה לסקור את המצב המשפטי וממנו להסיק האם באת החוק יביא את השינוי המיוחל.
כאמור, הצעת החוק התפרסמה במהלך חודש יוני 2013. סעיף 1 לחוק קובע, בין היתר, כי מטרת החוק היא "להסדיר את השירותים בענף הרכב, לרבות בתחום הייבוא, כדי להבטיח רמה מקצועית הולמת של נותני שירותים, שמירה על בטיחות וכן קידומה של התחרות בענף הרכב".
על מנת לפתוח את השוק לתחרות מגדיר החוק 3 סוגים של יבואני רכב:
יבואן רכב ישיר- גוף אשר קשור בהסכם מסחרי (בדרך כלל הסכם בלעדיות) עם יצרן רכב בחו"ל;
יבואן רכב עקיף- גוף אשר קשור בהסכם מסחרי עם משווק מורשה של יצרן רכב בחו"ל, להתחייב לספק מוצרי תעבורה לרכב המיובא על ידו, להמציא התחייבות מאת הסוכן המורשה לתת אחריות לרכב ולתת בעצמו אחריות בהיקף שלא יפחת מהאחריות שנתן הסוכן המורשה, להתחייב לטפל בתקלות בטיחות סדרתית ולהוכיח קיום של תשתית שירותי תחזוקה.
יבואן רכב זעיר- תאגיד או עוסק מורשה אשר קשור בהסכם מסחרי עם יצרן רכב בחו"ל או עם משווק מורשה של יצרן רכב בחו"ל והוא זכאי לייבא עד 20 רכבים בשנה.
על פניו נראית הצעת החוק, ככל שהיא נוגעת לנושא היבוא המקביל, כאילו השוק נפתח למסחר חופשי וכל אחד אשר עומד בתנאי החוק יכול לקבל רישיון יבוא ולייבא רכבים ביבוא מקביל.
בפועל, נראה לכותב שורות אלו כי למרות רצון טוב של כל הגורמים הרלוונטיים, בפועל, המרחק בין ההבטחות ורצונות המחוקק לבין המצב העובדתי-משפטי רחוק כרחוק מזרח ממערב, וככל שיתקיים ייבוא מקביל בשוק הרכב, ייבוא זה יהיה מועט ובשוליים, כך שהשפעתו על מחירי הרכבים בישראל ועל התחרות החופשית תהיה מועטה.
מדוע הפסימיות של כותב שורות אלו? פשוט מאוד, המערכת החוזית הקיימת בין יצרני הרכב לבין היבואנים הרשמיים השונים, בארצות השונות.
ככלל, כל חוזה בלעדיות (ואין זה משנה אם עסקינן במוצר צריכה פשוט, מוצר צריכה חשמלי, ביגוד, רכב וכדומה) כולל בחובו מספר סעיפים הכוללים התחייבות של היצרן שאותו יבואן הוא היבואן הבלעדי, היינו היחידי אשר רשאי לייבא את הרכבים של אותו יצרן לאותה טריטוריה שבה עוסק החוזה (לדוגמא ישראל).
סעיף נוסף עוסק בהתחייבותו של היצרן לסייע ולמנוע באופן אקטיבי (בין היתר, על ידי הכללת סעיפים משפטיים דומים בכל הסכמי הבלעדיות ברחבי העולם).
בנוסף כולל אותו חוזה בלעדיות התחייבות של היבואן שלא למכור את הרכבים אותם הוא מייבא מחוץ לטריטוריה בה קיימת לו בלעדיות, וכן סעיף סנקציה כספית בנוסף לביטול מידי של הסכם הבלעדיות במקרה שאותו יבואן בלעדי יבחר לנסות ולהפר את הסכם הבלעדיות.
לא צריך להיות גאון על מנת להבין שחיבור כל הסעיפים הללו כמעט ומרוקן מתוכן את כוונת החוק.
כאמור, על מנת להיות יבואן מקביל, בין היתר, צריך אותו גוף להראות כי הוא מחזיק בהסכם חתום עם סוכן מורשה של היצרן- יבואן רשמי במדינה אחרת.
צריך להיות אדם תמים מאוד לחשוב שיבואן בלעדי במדינה אחרת יסכים לחתום על הסכם לייצא רכבים לישראל ביבוא מקביל, כאשר חתימה על הסכם שכזה מובילה, בהכרח, להפרת הסכם הבלעדיות אשר חתם עם אותו יצרן וכן חושף אותו לסנקציה כספית משמעותית.
אך גם אם היה יבואן בלעדי שהיה מסכים להסתכן, כידוע, לכל רכב יש מספר ספציפי לפיו ניתן לזהות בהקלדה מהירה מתי יוצר, היכן ולאיזו ארץ נשלח הרכב, היינו, לאיזה יבואן בלעדי, כך שגם אם הייתה אפשרות שסוכן כלשהו יסכים להסתכן, עצם העובדה שניתן לגלות באופן מידי את כל הפרטים הדרושים ולחשוף את מקור הרכב מונע בפועל חתימה על הסכמים עם יבואנים מקבילים.
לכן, כל עוד לא יהיה שינוי משמעותי בחקיקה רלוונטית אשר תמנע הסכמי בלעדיות (וכאמור, קשה לתאר מצב משפטי-עובדתי שכזה) כל שנותר הוא לייבא רכבים כיבואן רכב זעיר, עובדה אשר כאמור, תשאיר את נושא היבוא המקביל בשוליים בלבד.
לסיכום, הגם שייתכן ומבחינות של טיפול ברכבים, זמינות חלקים וכדומה החוק הרלוונטי יגרום לשינוי והוזלה, עדיין, בתחום הגברת התחרות ויבוא מקביל של רכבים, החוק לא מתגבר על המציאות הקיימת ומה שהיה הוא שיהיה.
אולי יעניין אותך גם:
בג"צ מעניק רוח גבית ליבוא מקביל בשוק הרכב
ליעוץ ראשוני
התקשרו עכשיו:
03-7266726